שיאצו |
שיאצוּ (ביפנית "שי" משמעו - אצבע, ו"אצו" - לחץ) היא שיטת טיפול במגע בתחום הרפואה המשלימה , שמקורה ביפן, שם היא טיפול רפואי מורשה. מחקרים מוכיחים ,שיאצו עשויה לסייע בבעיות אורתופדיות ועמוד השדרה, בעיות פנימיות בתחומי כגניקולוגיה , עיכול בעיות נירולוגיות, בעיות רגשיות כמו דיכאון ומתח נפשי ועוד. ישנן שתי אסכולות שיאצו: אחת המבוססת על רפואה סינית מסורתית (TCM) והשנייה מבוססת על אנטומיה פיסיולוגיה פתולוגיה מערבית . השיטה מתבססת על עקרונות הרפואה הסינית, בהשפעת טכניקות כגון אקופונקטורה (דיקור) וטווינה (עיסוי סיני ממוקד לשיפור זרימת דם) . ההנחה המרכזית של השיטה היא כי בגוף האדם קיימים ערוצי אנרגיה בלתי נראים ששמם מרידיאניים , אשר משפיעים ומושפעים מהאיברים הפנימיים. על פי השיטה, כל סימפטום או מחלה היא מצב הנובע מחוסר איזון כלשהו, היוצר "חסימה אנרגטית" בערוץ האנרגיה/מרידיאן או באיבר, וגורם להופעת תסמינים כמו כאב , לחץ או רפיון. הגישה הטיפולית בשיאצו הינה הוליסטית האמורה להביא לחיבור בין גוף ונפש , ומטרתה לטפל בגוף כולו ולא רק בהעלמת התסמינים. התהליך הטיפולי הוא הדרגתי ורגוע, ואמור להביא להרגעת המטופל לכן רצוי לממש מספר טיפולים לתווך ארוך (במידת הצורך ) . |
||